Directions in Rashi Podcast on Parashas Tazria * תשפ"ד

Parashas Tazria * פרשת תזריע תשפ"ד

The Mother of a Newborn Baby

Click here to listen

SOURCE SHEET:

פ' תזריע

תשפ"ד

(יב:ב) דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר אִשָּׁה֙ כִּ֣י תַזְרִ֔יעַ וְיָֽלְדָ֖ה זָכָ֑ר וְטָֽמְאָה֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים כִּימֵ֛י נִדַּ֥ת דְּוֹתָ֖הּ תִּטְמָֽא. 

רש"י: אשה כי תזריע. אמר רבי שמלאי, כשם שיצירתו של אדם אחר כל בהמה חיה ועוף במעשה בראשית, כך תורתו נתפרשה אחר תורת בהמה חיה ועוף.

כי תזריע. לרבות שאפלו ילדתו מחוי שנמחה ונעשה כעין זרע, אמו טמאה לידה.

כימי נדת דותה תטמא. כסדר כל טמאה האמורה בנדה מטמאה בטמאת לידה, ואפלו נפתח הקבר בלא דם.  דותה. לשון דבר הזב מגופה; לשון אחר לשון מדוה וחלי, שאין אשה רואה דם שלא תחלה וראשה ואבריה כבדין עליה.

******************************

פ' ויצא

(לא:לד) וַתֹּ֣אמֶר אֶל־אָבִ֗יהָ אַל־יִ֨חַר֙ בְּעֵינֵ֣י אֲדֹנִ֔י כִּ֣י ל֤וֹא אוּכַל֙ לָק֣וּם מִפָּנֶ֔יךָ כִּי־דֶ֥רֶךְ נָשִׁ֖ים לִ֑י וַיְחַפֵּ֕שׂ וְלֹ֥א מָצָ֖א אֶת־הַתְּרָפִֽים.

רמב"ן: אל יחר בעיני אדני כי לא אוכל לקום מפניך. לא הבינותי מה התנצלות זה, וכי הנשים אשר להם הארח לא יקומו ולא יעמודו. אולי אמרה כי ראשה ואבריה כבדים עליה והיא חולה בבוא הארח כי כן דרכן, וכל שכן במועטות הלידה כרחל שדמיהן מועטין והארח כבד עליהן מאד.

והנכון בעיני כי היו הנדות בימי הקדמונים מרוחקות מאד כי כן שמן מעולם: נדות לרחוקן, כי לא יקרבו אל אדם ולא ידברו בו כי ידעו הקדמונים בחכמתן כי הבלן מזיק גם מבטן מוליד גנאי ועושה רושם רע כאשר בארו הפילוסופים. עוד אני עתיד להזכיר נסיונם בזה (רמב"ן ויקרא י"ח:י"ט). והיו יושבות בדד באהל לא יכנס בו אדם, וכמו שהזכירו רבותינו בבריתא של מסכת נדה: [תלמיד אסור לשאול בשלמה של נדה, רבי נחמיה אומר: אפילו הדיבור שיוצא מפיה טמא הוא,]? אמר רבי יוחנן: אסור לאדם להלך אחר הנדה ולדרוס את עפרה שהוא טמא כמת, כך עפרה של נדה טמא ואסור ליהנות במעשה ידיה. ולכך אמרה רחל: ראויה הייתי לקום מפני אדני לנשק ידיו, אבל דרך נשים לי ולא אוכל להתקרב אליך וגם לא אוכל ללכת באהל כלל, שלא תדרוך עפר רגלי, והוא החריש ממנה ולא ענה אותה כי לא היו מספרים עמהן כלל מפני שדיבורה טמא.

פ' ראה 

(יב:כא) כִּֽי־יִרְחַ֨ק מִמְּךָ֜ הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֨ר יִבְחַ֜ר ה' אלוקיך לָשׂ֣וּם שְׁמ֣וֹ שָׁם֒ וְזָֽבַחְתָּ֞ מִבְּקָֽרְךָ֣ וּמִצֹּֽאנְךָ֗ אֲשֶׁ֨ר נָתַ֤ן ה' לְךָ֔ כַּֽאֲשֶׁ֖ר צִוִּיתִ֑ךָ וְאָֽכַלְתָּ֙ בִּשְׁעָרֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל אַוַּ֥ת נַפְשֶֽׁךָ.

רש"י: וזבחת...  כאשר צויתך. למדנו שיש צווי בזביחה היאך ישחט, והן הלכות שחיטה שנאמרו למשה בסיני.

******************************

רשב"ם (פ' תזריע יב:ב):

אשה כי תזריע. כי תתעבר, בין זכר בין נקבה...שבעת ימים. אפילו לא ראתה דם.

כימי נדת דותה. כימי ריחוק חולייה המפורש לפנינו, על ידי ראיית דם טמא, ראיית דם לידה. נדה. לשון נדודה ומרוחקת מבעלה. דותה. לשון חולי כמו (ירמיה ח:יח) "לבי דוי".