Parashas Shmini * פרשת שמיני
Susceptibility to Tumah
Click here to listen
SOURCE SHEET:
פ' שמיני
תשפ"ד
(יא:לז) וְכִי יִפֹּל מִנִּבְלָתָם עַל כָּל זֶרַע זֵרוּעַ אֲשֶׁר יִזָּרֵעַ טָהוֹר הוּא. (לח) וְכִי יֻתַּן מַיִם עַל זֶרַע וְנָפַל מִנִּבְלָתָם עָלָיו טָמֵא הוּא לָכֶם.
רש"י:
(לז) זרע זרוע. זריעה של מיני זרעונין. זרוע שם דבר הוא כמו "ויתנו לנו מן הזרעים" (דניאל א').
טהור הוא. למדך הכתוב שלא הוכשר ונתקן לקרות אכל לקבל טמאה עד שיבאו עליו מים:
(לח) וכי יתן־מים על זרע. לאחר שנתלש, שאם תאמר יש הכשר במחובר אין לך זרע שלא הכשר.
מים על־זרע. בין מים בין שאר משקין, בין הם על הזרע בין זרע נופל לתוכן, הכל נדרש בתורת כהנים.
ונפל מנבלתם עליו. אף משנגב מן המים, שלא הקפידה תורה אלא להיות עליו שם אכל, ומשירד לו הכשר קבלת טמאה פעם אחת שוב אינו נעקר הימנו.
******************************
רמב"ן (פסוק לז):
טהור הוא. לימדך הכתוב שלא הוכשר ונתקן ליקרות אוכל לקבל טומאה עד שיבא עליו מים. לשון רבינו שלמה.
והנה למעלה הזכיר הכתוב: מכל האוכל אשר יאכל אשר יבא עליו מים (ויקרא י"א:ל"ד) ללמד על ההכשר. אבל שם אמר שאין האוכל מיטמא מאויר כלי חרש אלא בהכשר מים, וכאן הוסיף שאף מן השרצים עצמן אינו מקבל טומאה אלא בהכשר. כך מפורש בתורת כהנים (ספרא ויקרא י"א:ל"ז).
ויתכן עוד לומר כי מכל האוכל אשר יאכל (ויקרא י"א:ל"ד) הנזכר למעלה הבשר והמאכלים, וכאן אמר שאף הזרעים כאשר יוציאו אותם לזריעה יטמאו בהכשר מים. וטעם ההכשר בעבור כי לכלוך השרץ והמטמאים ידבק במאכלים בלחות ולא כן ביבשים, ועשתה התורה הרחקה יתירה לטמא המוכשרים במים וניגבו, שלא ליתן דברינו לשיעורין. והנה גם דין ההכשר נוהג בטומאת הנבלות, והזכירו הכתוב כאן לענין שאמרנו.
No comments:
Post a Comment