Directions in Rashi Podcast on Parashas Metzora - תשפ"ד

 

Parashas Metzora * פרשת מצורע תשפ"ד

Rashi's Explicit Question

Click here to listen

SOURCE SHEET:

פ' מצורע

תשפ"ד

(יד:לג) וַיְדַבֵּ֣ר ה' אֶל־משֶׁ֥ה וְאֶל־אַֽהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר. (לד) כִּ֤י תָבֹ֨אוּ֙ אֶל־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֛י נֹתֵ֥ן לָכֶ֖ם לַֽאֲחֻזָּ֑ה וְנָֽתַתִּי֙ נֶ֣גַע צָרַ֔עַת בְּבֵ֖ית אֶ֥רֶץ אֲחֻזַּתְכֶֽם. (לה) וּבָא֙ אֲשֶׁר־ל֣וֹ הַבַּ֔יִת וְהִגִּ֥יד לַכֹּהֵ֖ן לֵאמֹ֑ר כְּנֶ֕גַע נִרְאָ֥ה לִ֖י בַּבָּֽיִת. (לו) וְצִוָּ֨ה הַכֹּהֵ֜ן וּפִנּ֣וּ אֶת־הַבַּ֗יִת בְּטֶ֨רֶם יָבֹ֤א הַכֹּהֵן֙ לִרְא֣וֹת אֶת־הַנֶּ֔גַע וְלֹ֥א יִטְמָ֖א כָּל־אֲשֶׁ֣ר בַּבָּ֑יִת וְאַ֥חַר כֵּ֛ן יָבֹ֥א הַכֹּהֵ֖ן לִרְא֥וֹת אֶת־הַבָּֽיִת. 

רש"י:

(לד) ונתתי נגע צרעת. בשורה היא להם שהנגעים באים עליהם, לפי שהטמינו אמוריים מטמוניות של זהב בקירות בתיהם כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר ועל ידי הנגע נותץ הבית ומוצאן.

(לה) כנגע נראה לי בבית. שאפלו הוא חכם ויודע שהוא נגע ודאי, לא יפסק דבר ברור לומר "נגע נראה לי" אלא "כנגע נראה לי". 

(לו) בטרם יבא הכהן וגו'. שכל זמן שאין כהן נזקק לו אין שם תורת טמאה.

ולא יטמא כל־אשר בבית. שאם לא יפנהו ויבא הכהן ויראה הנגע נזקק להסגר וכל מה שבתוכו יטמא. ועל מה חסה תורה? אם על כלי שטף, יטבילם ויטהרו, ואם על אכלין ומשקין, יאכלם בימי טמאתו, הא לא חסה תורה אלא על כלי חרס שאין להם טהרה במקוה. 

****************************

מס' ערכין טז.

ופנו את הבית, א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן על שבעה דברים נגעים באים וכו' ועל הגזל דכתיב וצוה הכהן ופנו את הבית. תנא, הוא כונס ממון שאינו שלו יבא הכהן ויפזר ממונו.

ספורנו

ופנו את הבית בטרם יבא. ולא יבא קודם לכן, ובין כך יהיה זמן תשובה ותפלה לבעלים, וזמן תפלה לכהן, ועם זה נתן זמן הסגר.

*****************************

רמב"ם הלכות טומאת צרעת

הצרעת הוא שם האמור בשותפות, כולל ענינים הרבה שאין דומין זה לזה, שהרי לובן עור האדם קרוי צרעת, ונפילת מקצתא שער הראש או הזקן נקראב צרעת, ושינוי עין הבגדים או הבתים קרוי צרעת. וזה השינוי האמור בבגדים ובבתים שקראה אותו תורה צרעת בשותפות השם, אינו ממנהגו של עולם, אלא אות ופלא היה בישראל, כדי להזהירם מלשון הרע:

שהמספר בלשון הרע, משתנות קירות ביתו. אם חזר בו, יטהר הבית, ואם עמד ברשעו עד שהותץ הבית, משתנין כלי העור שבביתו שהוא יושב ושוכב עליהן. אם חזר בו, יטהרו, ואם עמד ברשעו עד שיישרפו, משתנין הבגדים שעליו. אם חזר בו, יטהרו, ואם עמד ברשעו עד שיישרפו, משתנה עורו ויצטרע, ויהיה מובדל ומפורסם לבדוו, עד שלא יתעסק בשיחת רשעים שהיא הליצותז ולשון הרע:

ועל ענין זה הואח מזהיר בתורה ואומר "השמר בנגע הצרעת וכו'ט זכור את אשר עשה י"י אלהיך למרים בדרך" וכו' (דברים כ"ד:ח'-ט'), הרי הוא אומר, התבוננו מה אירע למרים הנביאה, שדיברה באחיה שהיאי גדולה ממנו בשנים וגידלה אותויא על ברכיה, וסיכנה בעצמה להצילו מן הים, והיא לא דיברה בגנותו, אלא טעת שהשות אותו לשאר נביאיםיב, והוא לא היה מקפידיג על כל אלו הדבריםיד, שנאמר "והאיש משה ענו מאד" (במדבר י"ב:ג'), ואף על פי כן מיד נענשה בצרעת:

קל וחומר לבני האדם הרשעים הטיפשים, שמרבין לדבר גדולות ונפלאות. לפיכך ראוי למי שרצה לכוון אורחיו, להתרחק מישיבתן ומלדבר עמהם, כדי שלא ייתפס אדם ברשת רשעים וסכלותם:

וזה הוא דרך ישיבת הלצים הרשעים, בתחילה מרבין בדבריכא הבאי, כענין שנאמר "וקול כסיל ברוב דברים" (קהלת ה':ב'), ומתוך כך באין לספר בגנות הצדיקים, כענין שנאמר "תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק" (תהלים ל"א:י"ט), ומתוך כך יהיה להם הרגל לדבר בנביאים וליתן דופי בדבריהם, כענין שנאמר "ויהיו מלעיבים במלאכי האלהים ובוזים דבריוכג ומתעתעים בנביאיו" (דברי הימים ב' ל"ו:ט"ז), ומתוך כך באין לדבר באלהים וכופרין בעיקר, כענין שנאמר "ויחפאו בני ישראל דברים אשר לא כן על י"י אלהיהם" (מלכים ב' י"ז:ט'):

והרי הוא אומר בהם "שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ" (תהלים ע"ג:ט'), מי גרם להם לשית בשמים פיהם, לשונם שהלכה תחילה בארץ. זו היא שיחת הרשעים שגורמת להכה ישיבת קרנות, וישיבת כנסיות של עמי הארץ, וישיבת בתי משתאות עם שותי שיכר:

אבל שיחת כשרי ישראל וצדיקיהם אינה אלא בדברי תורה ודברי חכמה, לפיכך הקדוש ברוך הוא עוזר על ידם ומזכה אותם בה, שנאמר "אז נדברו יראי י"י איש אל רעהו ויקשב י"י" וכו' (מלאכי ג':ט"ז):