Parashas Va'eschanan * פרשת ואתחנן תשפ”ג
Click here to listen
SOURCE SHEET
פ' ואתחנן
תשפ"ג
(ד:ה) רְאֵ֣ה ׀ לִמַּ֣דְתִּי אֶתְכֶ֗ם חֻקִּים֙ וּמִשְׁפָּטִ֔ים כַּֽאֲשֶׁ֥ר צִוַּ֖נִי ה' אלוקי לַֽעֲשׂ֣וֹת כֵּ֔ן בְּקֶ֣רֶב הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם בָּאִ֥ים שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ: (ו) וּשְׁמַרְתֶּם֘ וַֽעֲשִׂיתֶם֒ כִּ֣י הִ֤וא חָכְמַתְכֶם֙ וּבִ֣ינַתְכֶ֔ם לְעֵינֵ֖י הָֽעַמִּ֑ים אֲשֶׁ֣ר יִשְׁמְע֗וּן אֵ֚ת כָּל־הַֽחֻקִּ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְאָֽמְר֗וּ רַ֚ק עַם־חָכָ֣ם וְנָב֔וֹן הַגּ֥וֹי הַגָּד֖וֹל הַזֶּֽה: (ז) כִּ֚י מִי־ג֣וֹי גָּד֔וֹל אֲשֶׁר־ל֥וֹ אלוקים קְרֹבִ֣ים אֵלָ֑יו כה' אלוקינו בְּכָל־קָרְאֵ֖נוּ אֵלָֽיו. (ח) וּמִי֙ גּ֣וֹי גָּד֔וֹל אֲשֶׁר־ל֛וֹ חֻקִּ֥ים וּמִשְׁפָּטִ֖ים צַדִּיקִ֑ם כְּכֹל֙ הַתּוֹרָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֧ר אָֽנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּֽוֹם. (ט) רַ֡ק הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֩ וּשְׁמֹ֨ר נַפְשְׁךָ֜ מְאֹ֗ד פֶּן־תִּשְׁכַּ֨ח אֶת־הַדְּבָרִ֜ים אֲשֶׁר־רָא֣וּ עֵינֶ֗יךָ וּפֶן־יָס֨וּרוּ֙ מִלְּבָ֣בְךָ֔ כֹּ֖ל יְמֵ֣י חַיֶּ֑יךָ וְהֽוֹדַעְתָּ֥ם לְבָנֶ֖יךָ וְלִבְנֵ֥י בָנֶֽיךָ. (י) י֗וֹם אֲשֶׁ֨ר עָמַ֜דְתָּ לִפְנֵ֨י ה' אלוקיך בְּחֹרֵב֒ בֶּֽאֱמֹ֨ר ה' אֵלַ֗י הַקְהֶל־לִי֙ אֶת־הָעָ֔ם וְאַשְׁמִעֵ֖ם אֶת־דְּבָרָ֑י אֲשֶׁ֨ר יִלְמְד֜וּן לְיִרְאָ֣ה אֹתִ֗י כָּל־הַיָּמִים֙ אֲשֶׁ֨ר הֵ֤ם חַיִּים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה וְאֶת־בְּנֵיהֶ֖ם יְלַמֵּדֽוּן:
רש"י (פסוק ט): רק השמר לך...פן־תשכח את־הדברים. אז, כשלא תשכחו אותם ותעשום על אמתתם, תחשבו חכמים ונבונים, ואם תעותו אותם מתוך שכחה, תחשבו שוטים.
(פסוק י): יום אשר עמדת. מוסב על המקרא אשר למעלה הימנו: אשר ראו עיניך (דברים ד':ט') יום אשר עמדת בחרב, אשר ראיתם את הקולות ואת הלפידים (שמות כ':י"ד).
**********************
רמב"ן
רק השמר לך פן תשכח את כל הדברים האלה. אז כשלא תשכחום ותעשום על אמתתם תחשבו חכמים ונבונים, ואם תעותו אותם מתוך שכחה תחשבו שוטים. לשון רבינו שלמה.
ואינו נכון כלל. אבל הכתוב הזה לדעתי מצות לא תעשה, הזהיר בה מאד, כי כאשר אמר שנזהר בכל המצות ונשמור החקים והמשפטים לעשותם, חזר ואמר: רק אני מזהירך מאד להשמר ולשמור עצמך מאד מאד לזכור מאין באו אליך המצות, שלא תשכח מעמד הר סיני מכל הדברים אשר ראו שם עיניך, הקולות והלפידים, את כבודו ואת גדלו ודבריו אשר שמעת שם מתוך האש, ותודיע כל הדברים אשר ראו עיניך במעמד הנכבד ההוא לבניך ולבני בניך עד עולם. ופירש הטעם: כי השם עשה המעמד ההוא כדי שתלמדו ליראה אותו כל הימים ואת בניכם תלמדון לדורות עולם. אם כן, עשו אתם ככה ואל תשכחו אותו.
והנה, קודם שיזכיר הדברות שנאמרו שם, הזהיר במצות לא תעשה שלא נשכח דבר מן המעמד ההוא ולא נסירהו מלבנו לעולם, וצוה במצות עשה שנודיע בו לכל זרענו מדור לדור כל מה שהיה שם בראיה ובשמיעה. והתועלת במצוה הזאת גדולה מאד, שאם היו דברי התורה באים אלינו מפי משה בלבד, אף על פי שנבואתו נתאמתה באותות ובמופתים, אם יקום בקרבנו נביא או חולם חלום ויצונו בהפך מן התורה ונתן אלינו אות או מופת (דברים י"ג:ב') יכנס ספק בלב האנשים. אבל כשהגיעה אלינו התורה מפי הגבורה לאזנינו, ועינינו הרואות אין שם אמצעי, נכחיש כל חולק וכל מספק, ונשקר אותו, ולא יועילהו אות ולא יצילהו מופת מן המיתה בידינו, כי אנחנו היודעים בשקרותו.
זהו שאמר שם: וגם בך יאמינו לעולם (שמות י"ט:ט'), כי כשנעתיק גם כן הדבר לבנינו, ידעו שהיה הדבר אמת בלא ספק כאלו ראוהו כל הדורות, כי לא נעיד שקר לבנינו ולא ננחיל אותם דברי הבל ואין בם מועיל, והם לא יסתפקו כלל בעדותינו שנעיד להם אבל יאמינו בודאי שראינו כולנו בעינינו כל מה שספרנו להם. והענין הזה יבא עוד בפרשת כי יקום בקרבך נביא או חולם וגו' (דברים י"ג:ב'), וכבר הזכרתיו שם בפרשת בחדש השלישי (רמב"ן שמות י"ט:ט').
(פסוק ט) ר' אליהו מזרחי ז"ל:
אמר זה כדי לתקן מלת רק שהוא מיעוט בכל מקום ואמר שהמיעוט הזה הוא כן שמה שאמרתי לכם שבקיום המצות תחשוב חכמי' ונבונים לעיני העמים אינו רק כשתשמר לך שלא תשכח אבל אם תעותו אותם מתוך שכתה תחשבו שוטים והרמב"ן ז"ל טען ואמר ואינו נכון כלל ולא ידעתי למה:
(פסוק י)
גור אריה
מוסב על מקרא שלמעלה. ואין פירושו שתודיע לבניך ולבני בניך "יום אשר עמדת וכו'", דזה אינו, שהרי "והודעתם" כתיב במ"ם כנוי הרבים, וקאי למעלה (פסוק ט) "פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך", ועליו קאי "והודעתם" מ"ם כנוי הרבים, ואי הוי קאי למטה על "יום אשר עמדת", הוי למכתב 'והודעת לבניך יום אשר עמדת'
תלמוד ירושלמי מס' חגיגה
מן דאכלון ושתון שרון מחפחין ומרקדין. אמר רבי ליעזר לרבי יהושע. עד דאינון עסיקין בדידון נעסוק אנן בדידן. וישבו ונתעסקו בדברי תורה. מן תתורה לנביאים ומן הנביאים לכתובים. וירדה אש מן השמים והקיפה אותם. אמר להן אבויה. רבותיי. מה באתם לשרוף את ביתי עלי. אמרו לו. חס ושלום. אלא יושבין היינו וחוזרין בדברי תורה. מן תתורה לנביאים ומן הנביאים לכתובים. והיו הדברים שמיחים כנתינתן מסיני. והיתה האש מלחכת אותן כלחיכתן מסיני. ועיקר נתינתן מסיני לא נתנו באש. וההר בוער באש עד לב השמים.
No comments:
Post a Comment