Parashas Devarim * פרשת דברים תשפ”ג
Moshe’s Two Blessings
Click here to listen
SOURCE SHEET
פ' דברים
תשפ"ג
(א:י) ה' אלוקיכם הִרְבָּ֣ה אֶתְכֶ֑ם וְהִנְּכֶ֣ם הַיּ֔וֹם כְּכֽוֹכְבֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם לָרֹֽב. (יא) ה' אלוקי אֲבֽוֹתֵכֶ֗ם יֹסֵ֧ף עֲלֵיכֶ֛ם כָּכֶ֖ם אֶ֣לֶף פְּעָמִ֑ים וִֽיבָרֵ֣ךְ אֶתְכֶ֔ם כַּֽאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר לָכֶֽם.
רש"י: יסף עליכם ככם אלף פעמים. מהו שוב ויברך אתכם כאשר דבר לכם? אלא אמרו לו, משה אתה נותן קצבה לברכותינו? כבר הבטיח הקדוש ברוך הוא את אברהם "אשר אם יוכל איש למנות וגו'" (בראשית יג:טז), אמר להם זו משלי היא, אבל הוא יברך אתכם כאשר דבר לכם.
גור אריה
זו משלי וכו'. ואם תאמר, והלא עדיין קשה, והלא בכלל ברכות הקדוש ברוך הוא ברכת משה. ויש לתרץ, כי ברכת הקדוש ברוך הוא, היה למשה רבינו עליו השלום ספק, אם הם ראויים להם עתה או אינם ראויים להם עתה, שמא אינם צדיקים, ולפיכך אמר ברכתי הם ראויים בודאי, שיש להן קצבה:
משכיל לדוד
יוסף עליכם וכו' מהו שוב וכו'. מה שיש עוד להרגיש בה ממ"ש רש"י להדיא היינו אמאי כתיב ל' תוספות יוסף עליכם הול"ל ירבה עליכם. ומתרץ דר"ל שיהא זו תוספות משלי מלבד העיקר. אמנם אעיקרא דמלתא קשיא שהרי בכלל מאתים מנה ולא שייך בזה תוספות כמו שהק' המפ' ז"ל. ונלע"ד שהמדרש גופיה מרגיש כן ונתכוון לתרץ עם המשל דז"ל משל למלך שהיו לו נכסים הרבה והי"ל בן קטן והיה צריך לצאת למדינת הים אמר אם אני מניח נכסי ביד בני הוא עומד ומבזבז. אלא הריני ממנה לו אפוטרופא. משהגדיל הבן ההוא א"ל לאפטרופא תן לי כסף וזהב שהניח לי אבא עמד ונתן לו משלו כדי פרנסתו התחיל אותו בן מיצר וכו' א"ל כל מה שנתתי לך אינו אלא משלי אבל מה שהניח לך אביך הרי הוא שמור עכ"ל. והמכוון בו דלפי שצפה הקב"ה שישראל עתידים לחטוא ולהיות גולים מארצם וכמה הרפתקי מפני עונם ולכך סילק כל אותם הטובות והברכות עד לע"ל כדי שלא יהיה להן הפסק שאילו היה נותן בעה"ז הרי פוסקים משחטאו וז"ש במשל שאמר המלך אם אני נותן וכו' הוא מבזבז פירוש מאבד הכל לכך העמיד אפוטרופא זה משה שבירך להם משלו אז הבן אלו ישראל התחילו מצירים. א"ל היכן הם כל הברכות שהבטיחנו הק"בה א"ל זו משלי שהשתמשו בו בעה"ז אך של הקב"ה הרי הוא שמור לע"ל והיינו דאמור רבנן דבעה"ז כתיב והיה מספר ב"י וכו' ולע"ל אשר לא ימד ולא יספר:
שמואל ב
(כד:א) וַיֹּ֙סֶף֙ אַף ה' לַחֲר֖וֹת בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּ֨סֶת אֶת־דָּוִ֚ד בָּהֶם֙ לֵאמֹ֔ר לֵ֛ךְ מְנֵ֥ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל וְאֶת־יְהוּדָֽה. (ב) וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ אֶל־יוֹאָ֣ב שר־הַחַ֣יִל אֲשֶׁר־אִתּ֗וֹ שֽׁוּט־נָ֞א בְּכָל־שִׁבְטֵ֚ייִשְׂרָאֵל֙ מִדָּן֙ וְעַד־בְּאֵ֣ר שֶׁ֔בַע וּפִקְד֖וּ אֶת־הָעָ֑ם וְיָ֣דַעְתִּ֔י אֵ֖ת מִסְפַּ֥ר הָעָֽם. (ג) וַיֹּ֨אמֶר יוֹאָ֜ב אֶל־הַמֶּ֗לֶךְ וְיוֹסֵ֣ף ה' אלוקיך אֶל־הָעָ֜ם כָּהֵ֚ם ׀ וְכָהֵם֙ מֵאָ֣ה פְעָמִ֔ים וְעֵינֵ֥י אֲדֹנִֽי־הַמֶּ֖לֶךְ רֹא֑וֹת וַאדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ לָ֥מָּה חָפֵ֖ץ בַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה.
רש"י: כהם וכהם. כהם כפלים, וכהם שני כפלים, הרי ארבעה כפלים, וכן חוזר וכופל את הכפילה, עד מאה פעמים, נמצאת ברכתו של יואב יתירה על של משה שאמר (דברים א:יא) "ככם אלף פעמים", ועוד שברכתו של משה לזמן מרובה ושל יואב מיד, שנאמר בה "ועיני אדני המלך רואות".
No comments:
Post a Comment