Parashas Teruma * פ' תרומה תשפ"ד
Mishkan Season
Click here to listen
SOURCE SHEET:
פ' תרומה
תשפ"ד
א. בפ' תרומה-תצוה רש"י מפרש (בעיקר) את פשט הכתובים, ולא את תבנית הכלים.
*(תצוה כח:ד) וְאֵ֨לֶּה הַבְּגָדִ֜ים אֲשֶׁ֣ר יַֽעֲשׂ֗וּ ח֤שֶׁן וְאֵפוֹד֙ וּמְעִ֔יל וגו'.
רש"י: ואפוד. לא שמעתי ולא מצאתי בבריתא פרוש תבניתו...
*(כה:כט) וְעָשִׂ֨יתָ קְּעָֽרֹתָ֜יו וְכַפֹּתָ֗יו וּקְשׂוֹתָיו֙ וּמְנַקִּיֹּתָ֔יו אֲשֶׁ֥ר יֻסַּ֖ךְ בָּהֵ֑ן זָהָ֥ב טָה֖וֹר תַּֽעֲשֶׂ֥ה אֹתָֽם.
רש"י: וקשותיו. הן כמין חצאי קנים חלולים הנסדקין לארכן (מנחות צ"ו), דגמתן עושה של זהב, ומסדר ג' על ראש כל לחם, שישב לחם האחר על גבי אותן הקנים, ומבדילין בין לחם ללחם כדי שתכנס הרוח ביניהם ולא יתעפשו; ובלשון ערבי כל דבר חלול קרוי קס"וא:
ומנקיתיו. תרגומו ומכילתיה, הן סניפים כמין יתדות זהב, עומדין בארץ וגבוהים עד למעלה מן השלחן הרבה, כנגד גבה מערכת הלחם, ומפצלים חמשה פצולים זה למעלה מזה, וראשי הקנים שבין לחם ללחם סמוכין על אותן פצולין, כדי שלא יכבד משא הלחם העליונים על התחתונים וישברו; ולשון מכילתיה סבלותיו, כמו נלאיתי הכיל (ירמיהו ו'). אבל לשון מנקיות איני יודע איך נופל על סניפין; ויש מחכמי ישראל אומרים קשתיו אלו סניפין, שמקשין אותו ומחזיקים אותו שלא ישבר, ומנקיתיו אלו הקנים שמנקין אותו שלא יתעפש (מנחות צ"ז), אבל אנקלוס שתרגם ומכילתיה, היה שונה כדברי האומר מנקיות הן סניפין:
ב. ענייני הלכה
*(תרומה כו:א) וְאֶת־הַמִּשְׁכָּ֥ן תַּֽעֲשֶׂ֖ה עֶ֣שֶׂר יְרִיעֹ֑ת שֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֗ר וּתְכֵ֤לֶת וְאַרְגָּמָן֙ וְתֹלַ֣עַת שָׁנִ֔י כְּרֻבִ֛ים מַֽעֲשֵׂ֥ה חשֵׁ֖ב תַּֽעֲשֶׂ֥ה אֹתָֽם.
רש"י: ואת המשכן תעשה עשר יריעת. להיות לו לגג ולמחצות מחוץ לקרשים, שהיריעות תלויות מאחוריהן לכסותן:
שש משזר ותכלת ותלעת שני. הרי ארבעה מינין יחד חוט וחוט אחד של פשתן ושלשה של צמר וכל חוט וחוט כפול ו' הרי ארבעה מינין כשהן שזורין יחד כ"ד כפלים לחוט.
ג. טעמי המצות
(כו:יב) וְסֶ֨רַח֙ הָֽעֹדֵ֔ף בִּֽירִיעֹ֖ת הָאֹ֑הֶל חֲצִ֤י הַיְרִיעָה֙ הָֽעֹדֶ֔פֶת תִּסְרַ֕ח עַ֖ל אֲחֹרֵ֥י הַמִּשְׁכָּֽן.
רש"י: וסרח העדף ביריעת האהל. על יריעות המשכן; יריעות האהל הן העליונות של עזים, שקרויים אהל, כמו שנאמר בהם לאהל על המשכן, וכל אהל האמור בהן אינו אלא לשון גג, שמאהילות ומסככות על התחתונות, והן היו עודפות על התחתונות חצי היריעה למערב, שהחצי של יריעה אחת עשרה היתרה היה נכפל אל מול פני האהל, נשארו שתי אמות רחב חציה עודף על רחב התחתונות:
תסרח על אחרי המשכן: לכסות שתי אמות שהיו מגולות בקרשים:
אחרי המשכן: הוא צד מערבי, לפי שהפתח במזרח שהן פניו, וצפון ודרום קרויין צדדין לימין ולשמאל:
(יג) וְהָֽאַמָּ֨ה מִזֶּ֜ה וְהָֽאַמָּ֤ה מִזֶּה֙ בָּֽעֹדֵ֔ף בְּאֹ֖רֶךְ יְרִיעֹ֣ת הָאֹ֑הֶל יִֽהְיֶ֨ה סָר֜וּחַ עַל־צִדֵּ֧י הַמִּשְׁכָּ֛ן מִזֶּ֥ה וּמִזֶּ֖ה לְכַסֹּתֽוֹ.
רש"י. יהיה סרוח על צדי המשכן. לצפון ולדרום, כמו שפרשתי למעלה. למדה תורה דרך ארץ שיהא אדם חס על היפה.
No comments:
Post a Comment