Parashas Chayei Sarah * פרשת חיי שרה
Click here to listen
SOURCE SHEET:
פ' חיי שרה
(כה:יז) וְאֵ֗לֶּה שְׁנֵי֙ חַיֵּ֣י יִשְׁמָעֵ֔אל מְאַ֥ת שָׁנָ֛ה וּשְׁלשִׁ֥ים שָׁנָ֖ה וְשֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים וַיִּגְוַ֣ע וַיָּ֔מָת וַיֵּאָ֖סֶף אֶל עַמָּֽיו. (יח) וַיִּשְׁכְּנ֨וּ מֵֽחֲוִילָ֜ה עַד שׁ֗וּר אֲשֶׁר֙ עַל פְּנֵ֣י מִצְרַ֔יִם בֹּֽאֲכָ֖ה אַשּׁ֑וּרָה עַל־פְּנֵ֥י כָל אֶחָ֖יו נָפָֽל.
רש"י:
(יז) ואלה שני חיי ישמעאל וגו'. אמר רבי חיא בר אבא למה נמנו שנותיו של ישמעאל, כדי ליחס בהם שנותיו של יעקב משנותיו של ישמעאל, למדנו ששמש יעקב בבית עבר י"ד שנה כשפרש מאביו קדם שבא אצל לבן, שהרי כשפרש יעקב מאביו מת ישמעאל, שנאמר וילך עשו אל ישמעאל וגו' (בראשית רבה כ"ה), כמו שמפרש בסוף מגלה נקראת. ויגוע. לא נאמרה גויעה אלא בצדיקים.
(יח) נפל: שכן, כמו ומדין ועמלק ובני קדם נפלים בעמק (שופטים ז'). כאן הוא אומר לשון נפילה, ולהלן אומר על פני כל אחיו ישכן (בראשית ט"ז:י"ב), עד שלא מת אברהם ישכן, משמת אברהם נפל.
*********************************
(כג:א) וַיִּֽהְיוּ֙ חַיֵּ֣י שָׂרָ֔ה מֵאָ֥ה שָׁנָ֛ה וְעֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וְשֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים שְׁנֵ֖י חַיֵּ֥י שָׂרָֽה.
רש"י: ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים. לכך נכתב שנה בכל כלל וכלל, לומר לך שכל אחד נדרש לעצמו, בת ק' כבת כ' לחטא, מה בת כ' לא חטאה, שהרי אינה בת ענשין, אף בת ק' בלא חטא, ובת כ' כבת ז' ליופי. שני חיי שרה. כלן שוין לטובה.
(כה:ז) וְאֵ֗לֶּה יְמֵ֛י שְׁנֵֽי חַיֵּ֥י אַבְרָהָ֖ם אֲשֶׁר חָ֑י מְאַ֥ת שָׁנָ֛ה וְשִׁבְעִ֥ים שָׁנָ֖ה וְחָמֵ֥שׁ שָׁנִֽים.
רש"י: מאת שנה ושבעים שנה וחמש שנים. בן ק' כבן ע' ובן ע' כבן ה' בלא חטא.
גור אריה
ונראה דהכי פירושו כי לשון 'גויעה' היא אפיסה לגמרי, כמו "גוענו ואבדנו" (ראו במדבר יז, כז), נמצא כי לשון גויעה הוא אפיסה, והצדיק נתפשט מן הגוף וכוחות הגופנים פסו תמו ממנו לגמרי, עד שנפשו שכלית, ונקרא 'גויעה' על הגוף, שיקנה מדריגת הרוחנית. אבל הרשעים בעבור כי נפשם אינה זכה וטהורה, ונפשם נוטה אל הגוף, הרי בנפשם לא שייך 'גויעה', שלא נסתלק הגוף מהם. ומקשה והא בדור המבול נמי כתיב (לעיל ז, כא) לשון 'גויעה', ומתרץ 'גויעה ואסיפה' [קאמרינן]. פירוש דודאי בדור המבול דכתיב 'גויעה' מפני שנתמו ונאבדו לגמרי, ולא נשאר נפשם וגופם, ושייך בזה גויעה בודאי. אבל 'גויעה ואסיפה' שייך דוקא בצדיק, כיון דכתיב (פסוק ח, יז) 'אסיפה', הרי מורה על השארות שיש לו, שהרי נאמר שאסף נפשו, ונאמר 'גויעה' דהוא לא נאמר רק על סלוק הגוף ממנו, עד שנסתלק הגוף לגמרי, לפיכך במקום שנאמר 'גויעה ואסיפה' אי אפשר לפרש רק על הצדיק. והנה פירושו כי מפני הסתלקות הגוף נאסף הנפש אל עמיו, כי הגויעה היא הסתלקות הגוף, וזהו שייך גבי צדיקים דוקא, כי להם יש התפשטות הגוף, ולא לרשעים. והוא יתעלה שמו יצרף אותנו אל הצדיקים, ויתן חלקנו בחיים, אמן:
No comments:
Post a Comment